החלטה בתיק ת"א 985-08

לפניי בקשה למינוי מומחה נוסף בתחום הראומטולוגיה, בעקבות שתי תאונות דרכים בהן נפגעה התובעת.

הרקע:

התובעת ילידת 1966, הגישה תביעה בגין אירועים תאונתיים מיום 7.2.08 ומיום 12.10.09.

ביום 16.3.10, הורתה כב' השופטת נחמה נצר על מינוי מומחים בתחום האורתופדיה והפסיכיאטריה. המומחה בתחום האורתופדיה ד"ר ריבלין ציין כי, יש למנות נוירולוג לבדיקת תלונותיה של התובעת בגין הפרעות ריכוז וזיכרון.

לאור האמור, הגישה התובעת בקשה נוספת למינוי מומחים בתחום הנוירולוגיה ובתחום הרפואה התעסוקתית.

בהחלטה מפורטת מיום 15.6.11, התקבלה בקשתה של התובעת למינוי מומחה בתחום הנוירולוגיה ונדחתה בקשתה למינוי מומחה בתחום התעסוקתי.

הצדדים הגישו תחשיבי נזק והיה עליהם להודיע עמדתם בהתאם להצעת בית המשפט אשר ניתנה בפניהם ביום 25.1.12.

ביום 23.2.12 חזרה בה התובעת מבקשתה למינוי נירולוג וביקשה למנות לה מומחה בתחום הראומטולוגיה לאור החמרה במצבה הרפואי.

לבקשתה המתוקנת למינוי מומחה בתחום הראומטולוגיה צירפה התובעת את כל המסמכים הרפואיים אשר צירפה לבקשותיה הקודמות וכן מסמכים מעודכנים נוספים ביניהם מסמך מיום 19.2.12 שנערך ע"י פרופ' דן בוסקילה בו נכתב, כי : "...יש רגישות בולטת ב - 18 מכלל 18 נקודות רגישות... האופייניות לתסמונת פיברומיאלגיה" בסוף המסמך מפנה פרופ' בוסקילה את התובעת למעקב רצוף והדוק אצל ראומטולוג בקופת החולים.

כן צורף מסמך נוסף מיום 26.2.12, שנערך ע"י ד"ר אנוק מומחית לראומטולוגיה בקופת חולים מאוחדת. בממצאי הבדיקה מציינת הרופאה כי קיימת רגישות מעל מפרקים קטנים TP'S חיוביים כולם, תחת כותרת אבחנה- פיברומיאלגיה.

הנתבעת בתגובתה לבקשה טוענת, כי אין אסמכתא הקושרת את מצבה הרפואי של התובעת בדבר מחלת הפיברומיאלגיה לתאונות. עוד נטען כי אין רצף טיפולי מיום התאונה בשנת 2008 ועד התיעוד הנוכחי בשנת 2012. על כן מבקשת הנתבעת לדחות את הבקשה.

בדיון שהתקיים לפניי מיום 6.9.12, הוסיפו הצדדים וטענו לעניין מינוי מומחה בתחום הראומטולוגיה. ב"כ התובעת הפנה למסמכים רפואיים משנת 2008 לפיהם ניתן לראות כי התובעת סבלה מרעד גופי וחרדה. לטענתו, התלונות בדבר תסמונת הפיברומיאלגיה הינן רחבות וכדי לאבחן את התסמונות יש לבדוק 18 נקודות בגוף.

הנתבעת טענה, כי התובעת עברה מסכת ארוכה של מומחים שונים. לטענתה, התובעת מנסה לקחת רשת רחבה של תלונות מסוגים שונים ולשייך אותם לתסמונת של פיברומיאלגיה. עוד נטען כי פרופ' בוסקילה, במסמך ובבדיקה שערך, העלה שתי אפשרויות כאשר אחת מהן היא פיברומיאלגיה והשנייה הינה מחלה אוטואימונית, כאשר הוחלט ללכת לכיוון של פיברומיאלגיה  מבלי לשלול את האפשרות למחלה השנייה.

במסמכים שצרפה התובעת לבקשתה עולה, כי ישנם תסמינים לאחר התאונה הראשונה והשנייה העשויים להיות אופינייםלתסמונת הפיברומיאלגיה, כגון:

מסמך מיום 8.2.08 : "...כעת סובלת מכאב ראש וצוואר משמאל, רעד גופני, חרדה".

במסמך מיום 10.2.08 חוזרת התובעת ומתלוננת על לחץ וחרדה מאז התאונה.

במסמך מיום 17.2.08 הפרעות שינה וחרדה.

במסמך מיום 21.2.08 רעידות בידיים אחרי הפגיעה וסחרחורות.

במסמך מיום 3.4.08 יד ימנית רדומה.